<h1>שו"ת הרשב"א ח"ו סימן ס"ט</h1>
<h2>דף יג.</h2>
ולענין הדין נ"ל שאין לכוף אותה בשוטים עד שתמאן, ולמה תמות מה עשתה, וכפייה (בזו) [כזו] לא שמענו, שהרי זו ברצון חכמים נשאת והם תקנו לה נישואין. ואי משום קיום מצות יבומין, הא מקיימא במצות חליצה. ואם רצתה למאן תמאן ואם לא מוציא את אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה כדינא דרבי יהושע [יבמות ק"ט ע"א], וכאותה ששנינו בפרק ארבעה אחין [שם כ"ט ע"א] בית הלל אומרים מוציא את אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה וזו היא שאמרו אוי לו על אשתו אוי לו על אשת אחיו. ואפילו תאמר שהלכה כמשנה אחרונה [בכורות י"ג ע"א] שאמרו מצות יבום קודם למצות חליצה, מכל מקום היכא דלא אפשר אלא בכפייה של זו יחלוץ ואין בכך כלום, דאין זו מחוייבת יבום שנכוף אותה. ולא עוד אלא אפילו היבמה עצמה אם לא רצתה להתייבם אין כופין אותה בשוטים, והיאך נכוף את זו כדי שתתייבם היבמה, אתמהא יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא.
